עירית חיפה נ' עזבון המנוחה שושנה שוורצשטיין ז"ל ואח'

פסק דין

המשיבה (להלן: "העיריה") הגישה נגד המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר להחזר דמי איזון אשר שולמו, לטענתה, ביתר. על פי הנטען בכתב התביעה, שילמה העיריה למנוחה שושנה שוורצשטיין ז"ל (להלן: "המנוחה"), בשמה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, דמי איזון, בתוקף היותה יורשתו של המנוח ישראל שוורצשטיין ז"ל. בדיעבד הסתבר לעיריה, כי למנוחה לא הגיעו דמי האיזון ששולמו לה במלואם, אלא מקצתם בלבד. עקב כך נאלצה העיריה לשלם ליעל ידיד את החלק שהגיע לה בדמי האיזון.

המבקשים הגישו בקשה לדחית התביעה על הסף מחמת חוסר יריבות, ולחילופין למחיקתה על הסף מחמת היעדר עילה. המבקשים טוענים, כי לא קיימת יריבות בינם לבין העיריה, שכן דמי האיזון שולמו ליעל ידיד, ולכן על העיריה להפנות תביעתה כנגד יעל ידיד. עוד טוענים המבקשים, כי הואיל וטרם ניתן צו קיום צוואה של המנוחה, לא ידוע מיהם יורשיה.

בתגובתה טוענת העיריה, כי מן הדין לדחות את הבקשה, הן משום שאינה נתמכת בתצהיר חרף העובדה שמועלות בה טענות עובדתיות, והן לגופו של ענין. טענת העיריה לגופו של ענין הינה, כי שילמה למנוחה את מלוא דמי האיזון, הואיל והיא זיהתה עצמה כיורשתו היחידה של עזבון המנוחה שוורצמן ישראל ז"ל. ואולם בשלב מאוחר יותר, בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, הסתבר כי המנוחה לא היתה היורשת היחידה, ועל כן היה על המנוחה להשיב את דמי האיזון ששולמו לה ביתר, אולם היא לא עשתה כן.

העיריה מוסיפה, כי הגישה תביעתה נגד המבקשים, שכן הואיל וטרם ניתן צו ירושה, לא ניתן לדעת מי הם יורשיה של המנוחה, ולכן הוגשה התביעה נגד העזבון, ונגד המבקשת 2, שהגישה את הבקשה למתן צו ירושה.

דיון והכרעה

עזבון אינו אישיות משפטית הכשירה לתבוע ולהיתבע. לשם הגשת תביעה יש למנות מנהל עזבון. לחילופין, כאשר ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, וידוע מיהם יורשי העזבון, ניתן להגיש את התביעה נגד היורשים. אפנה בהקשר זה להחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א (מחוזי ת"א) 2078/02 עיזבון המנוח נסרולה עבדול והב דיל ז"ל נ' עו"ד נביאי אברהם, (11.9.07):

"הנתבע ביקש למחוק את התובע 1- עזבון המנוח באין מנהל עזבון שהוסמך לתבוע בשמו.

עזבון איננו אישיות משפטית, הכשיר לתבוע ולהיתבע. על כן, יש לדאוג למינוי מנהל עזבון לצורך התביעה.

סעיף 1642 למג'לה, אשר קבע את העזבון כאישיות משפטית בוטל בהוראת החוק לביטול המג'לה, תשמ"ד- 1984.

גם השופט זילברג בע"א 148/53 מ. פנץ ו- "אגד" בע"מ נ' צ. פלדמן ואח', פ"ד ט (3), 1711, 1719 קבע כי:

"...מה הוא מעמדו המשפטי של עזבון המוריש ואם הוא יכול לעמוד בדין כתובע ונתבע, או לא. אך ספק זה אינו בגדר ספק כלל, והתרתו פשוטה וברורה. העזבון, כלומר: כלל נכסי המת העוברים בירושה אל היורש, אינו הוא גופו גוף משפטי, ואין לו- בנפרד מן היורשים או הזכאים האחרים או מנהליו- שום מעמד עצמאי באיזה משא ומתן משפטי שהוא".

השופט זוסמן בע"א 181/67 טובה גרינשפן נ' ציון שרעבי ומדינת ישראל, פ"ד כא (2) 630 קבע כי:

"סבור אני איפוא שמותו של אדם אינו מוליד כל גוף משפטי או מעין-משפטי, אלא מביא רק להתעשרותו של היורש אליו עברו נכסי המנוח".

לאור העובדה שלא מונה מנהל עזבון לצורך תביעה זו, ונוכח העובדה שעזבון לבדו, איננו גוף משפטי העומד בדין, אני מקבלת את טענת הנתבע ומורה על מחיקת התובע 1 מן התביעה (ההדגשות אינן במקור)".

בנוסף, אפנה בענין זה להחלטות הבאות: ת"א (ת"א) עו"ד פרס נ' נוסין (22.7.08), בו נמחקה תביעה נגד עזבון אשר לא מונה לו מנהל עזבון; ת"א (ת"א) 11786/08 עזבון המנוחה קמר ז"ל נ' עשת (15.7.08), בו נמחקה תביעה שהגיש עזבון, וניתנה ארכה בת 30 יום לתיקון שם התובעים; ות"א (פ"ת) 1259/04 בוני נ' בר (18.7.04), בו נמחקה תביעה נגד יורשים נטענים הואיל וטרם הוצא צו ירושה.

בתגובתה לבקשה, מפנה העיריה לשני פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון: רע"א 4779/05 בנק דיסקונט למשכנתאות נ' בן דוד ואח', ורע"א 1871/04 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' עזבון המנוח חרדאן ז"ל, פ"ד נט(3) 721. ואולם פסקי דין אלה אינם רלבנטיים לעניננו, שכן באותם מקרים חל סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, המאפשר לנקוט הליכים נגד עזבון.

לפיכך, דינה של התביעה להימחק.

אשר על כן אני מורה על מחיקת התביעה. המשיבה תשלם למבקשות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,200 ₪ ומע"מ.

זכות ערעור כחוק.